Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 65a

הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה — אֲבוּדָה מֵתָה.

Traduction

Everyone concedes that if the animal one designated as a sin-offering became lost, and he designated another animal in its stead and then found the first animal, if he gained atonement through the one that was not lost, i.e., the second one, the one that was lost is left to die.

Tossefoth non traduit

הכל מודים שאם נתכפר בשאינה אבודה אבודה מתה. והא דאמרי רבנן אין חטאת מתה אלא שנמצא לאחר שכיפרו בעלים תימה כיון דסבירא להו דאפילו נמצאת קודם כפרה אבודה מתה אמאי נקט דווקא שנמצאת לאחר שכיפרו שאבדה והקריב אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה תמות ובתמורה פרק ולד חטאת (דף כג:) פריך כי האי גוונא תנן המפריש חטאתו ואבדה והקריב אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה תמות טעמא דהקריב הא לא הקריב לא קשה לתרוייהו פי' לר' אבא ולרב הונא דהתם דאמר הכל מודים שאם משך אחת מהן והקריב שהשניה תמות לא נחלקו אלא בבא לימלך וכו' ומשני מילתא דפשיט קתני דלא. פשיט לא קתני פירוש מילתא דפשיט קתני שנמצאת לאחר הקרבה אז אין צריך להאריך ולפרש כלום אבל נמצאת קודם הקרבה זימנין מתה זימנין רועה אם מתכפר בשאינה אבודה השניה מתה ואם מתכפר באבודה שאין אבודה רועה לרבנן והכי נמי הוה מצי למיפרך ממילתא דרבנן גופייהו כדפי' אלא ניחא ליה למפרך מההיא דוהקריב שהיא שנויה ברישא ואתיא כרבנן:

אֶלָּא לְרַב הָוֵה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת — מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶם, וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה.

Traduction

However, according to the opinion of Rav, who rules that the remaining goat from the first pair is the one that is sacrificed, that goat was never disqualified, and the extra goat from the second pair was designated to serve the same purpose as the remaining goat. This is like one who designates two sin-offerings as a guarantee, so that if he loses one of them he will still be able to bring the other one. And Rabbi Oshaya said that all agree that if one separated two sin-offerings as a guarantee, he gains atonement through one of them, and the second is left to graze until it becomes unfit. Consequently, even the sin-offering of an individual is not left to die in this case.

Rachi non traduit

אלא לרב. דאמר בשני שבזוג שני קתני מתני' דירעה ובראשון שנדחה יתכפר אמאי הא דיחיד תמות לא מיבעי לרבנן דלא מתה דהא נתכפר בדחוייה ואינהו אמרי מפריש לאבוד לאו כאבוד דמי אלא אפי' לר' לא מתה שהרי לא הופרש לתשלומי אבוד שהרי מתחילה היה ראשון קיים ובשביל המשתלח שמת הוצרך להביא שנים וכיון דאין בעלי חיין נדחין מעיקרא אי בעי האי מקריב והוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות שאם יאבד אחד מהן יקריב את חבירו:

ואמר ר' אושעיא. שני ירעה אפי' לרבי שהרי לא הופרש לאיבוד:

Tossefoth non traduit

הוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות. תימה לי הוה מצי לשנויי הא מני ר' שמעון היא דלית ליה רועה כלל בחטאת יחיד ואפילו בהפריש שתי חטאות לאחריות כדמשמע בתמורה (דף טו:) ובפרק התודה (מנחות דף פ.) ובפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צז:) ויש לומר דמתניתין לא מתוקמא כוותיה דקתני מתניתין מת אחד מהם מביא שנים אחרים ומגריל עליהם ואיהו אמר לעיל מביא חבירו שלא בהגרלה:

כֵּיוָן דְּאָמַר רָבָא: רַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן, מֵעִיקָּרָא כְּמַפְרִישׁ לְאִיבּוּד דָּמֵי.

Traduction

The Gemara answers: Since Rava said that Rav holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said that the mitzva should be performed with the first animal, when one designates the second animal, it is considered from the beginning to be comparable to an offering separated in order to be lost. In that case, if it is the sin-offering of an individual, the second animal is left to die.

Rachi non traduit

כיון. דמצוה בראשון מעיקרא כי אפרשינן להאי שני אדעתא דאיבוד אפרשינן ולא גרע ממפריש לאבוד ומתני' רבי היא והכי אמרינן במסכת תמורה דרב כרבי מוקי לה למתני':

תְּנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן יִרְעֶה, לְרַבִּי יְהוּדָה יָמוּת — מִתְכַּפֵּר בַּשֵּׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי.

Traduction

We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: It should be left to die. Granted, according to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said that the second goat of the first pair should be left to graze, according to Rabbi Yehuda, who said it should be left to die, he nonetheless gains atonement with the second goat of the second pair.

Rachi non traduit

תנן רבי יהודה אומר תמות. קס''ד בההיא דקאמרי רבנן ירעה אמר רבי יהודה תמות ועל כרחך לרבי יהודה בעלי חיים נדחין כדקתני נשפך הדם ימות המשתלח:

בשלמא לרבי יוחנן דאמר בשני שבזוג ראשון. תנן ירעה ואמר רבי יהודה עליה תמות מיכפר בשני שבזוג שני:

אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי יִרְעֶה, לְרַבִּי יְהוּדָה יָמוּת — לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַאי מִיכַּפַּר? מִי סָבְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה אַשֵּׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי קָאֵי? רַבִּי יְהוּדָה אַשֵּׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן קָאֵי.

Traduction

However, according to Rav, who said that the second goat of the second pair should be left to graze, and according to Rabbi Yehuda it should be left to die, then according to Rabbi Yehuda he cannot sacrifice either of the two goats: The first goat may not be sacrificed because Rabbi Yehuda holds that disqualified animals are permanently rejected, and the second goat must be left to die. With which goat will he gain atonement? The Gemara answers: Do you maintain that Rabbi Yehuda was referring to the second goat of the second pair when he said it should be left to die? Rabbi Yehuda was referring to the second goat of the first pair. The second goat of the second pair is sacrificed.

Rachi non traduit

אלא לרב. דאמר ירעה דמתני' בשני שבזוג שני תנן ועליה אמר רבי יהודה תמות:

במאי מיכפר. דאילו בראשון לר' יהודה לא מיכפר דהאמר בעלי חיין נדחין:

מי סברת וכו' אשני שבזוג ראשון קאי. ובתרתי פליג כדפרישית לעיל:

וְאִיכָּא דְּקָא מוֹתֵיב הָכִי: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יִשָּׁפֵךְ הַדָּם.

Traduction

There are those who raised this objection from the statement of Rabbi Yehuda in the mishna. And furthermore, Rabbi Yehuda said: If the blood of the goat sacrificed to God spilled before it was sprinkled, the scapegoat is left to die. Similarly, if the scapegoat dies, the blood of the goat sacrificed to God should be spilled, and two other goats are brought and lots are drawn.

Rachi non traduit

ואיכא דמותיב הכי. הך תיובתא קמייתא דאותיבנא לעיל ועוד אמר רבי יהודה וכו' דאותיבנא לעיל לרב איכא דמותיב לה מעיקרא לרבי יוחנן והכי מותיב לה:

בִּשְׁלָמָא לְרַב, רֵישָׁא פְּלִיגִי בְּחַטַּאת צִבּוּר וְסֵיפָא פְּלִיגִי בְּבַעֲלֵי חַיִּים. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי ''וְעוֹד''. קַשְׁיָא.

Traduction

Granted, according to Rav, in the first clause of the mishna they disagree with regard to a communal sin-offering. According to the Rabbis the second animal is left to graze, whereas according to Rabbi Yehuda it is left to die. And in the latter clause they disagree with regard to whether animals that become disqualified as offerings are permanently rejected. According to the Rabbis they are not rejected and therefore the first goat is sacrificed, whereas Rabbi Yehuda holds that they are rejected and therefore the first goat is left to die and the second goat is sacrificed. However, according to Rabbi Yoḥanan, what does the term: And furthermore, in the mishna indicate? Even the Rabbis agree that the remaining goat from the first pair is permanently disqualified. The Gemara comments that indeed, this is difficult.

Rachi non traduit

בשלמא לרב. דאמר לתנא קמא בעלי חיין אין נדחין ובשני שבזוג שני קאמר ירעה ורבי יהודה לאו עליה קאמר ימות היינו דהדר קאמר ועוד לאשמועינן דבעלי חיין נדחין סבירא ליה ותמות דקאמר ברישא לאו אההוא דאמרי רבנן ירעה קאי ובתרתי אתא לאפלוגי ברישא פליג אחטאת צבור דקאמרי רבנן ירעה ואמר [רבי יהודה] ימות וסיפא מיפליג בבעלי חיין דקאמרי רבנן אין נדחין ויתכפר בראשון ואתא איהו למימר הוא ימות והשני יקרב:

אלא לרבי יוחנן מאי ועוד. הא רבנן נמי אמרי ראשון ידחה:

קשיא. כדאמרן דיקא מתני' כוותיה דרב:

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. בִּשְׁלָמָא נִשְׁפַּךְ הַדָּם יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — דְּאַכַּתִּי לָא אִיתְעֲבִיד מִצְוְתֵיהּ.

Traduction

§ It was taught in the mishna: And furthermore, Rabbi Yehuda said: If the blood of the goat sacrificed to God spilled before it was sprinkled, the scapegoat should be left to die. Similarly, if the scapegoat dies, the blood of the goat sacrificed to God should be spilled. The Gemara asks: Granted, if the blood of the goat sacrificed to God spilled, the scapegoat should be left to die, as the mitzva of the blood has not yet been performed, as it was not sprinkled in the prescribed manner.

Rachi non traduit

בשלמא נשפך הדם ימות המשתלח דלא איתעביד מצותיה. דדם וחוקה בדברים הנעשים בבגדי לבן כתיבא וצריך להביא דם אחר ואי אפשר בלא הגרלה וכיון דאית ליה בעלי חיים נדחים ימות המשתלח הראשון:

אֶלָּא מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אַמַּאי יִשָּׁפֵךְ הַדָּם? הָא אִיתְעֲבִיד לֵיהּ מִצְוְתֵיהּ!

Traduction

However, if the scapegoat dies, why should the blood of the goat sacrificed to God be spilled? The mitzva of the scapegoat has already been performed. The only essential detail with regard to the scapegoat is the lottery, which has already been performed by the priest. Sending it to Azazel and pushing it off a cliff are carried out by an appointed person and while they are prescribed ab initio, they are not indispensable. After the fact, if the goat dies in some other way, the obligation has been fulfilled.

Rachi non traduit

אלא מת המשתלח. למה לו תשלומין שאתה מזקיקו לו להביא שנים ולהגריל ולשפוך דם הראשון הא איתעביד מצותיה דשעיר המשתלח כל דבר המעכב בו אינו אלא הגרלה בלבד לקבוע גורל של שם על שלו דהא שמעי' ליה לר' יהודה דאמר לא התודה כשר וכל שכן דשילוח דלא מעכב לדברי הכל דכי כתיב חוקה אדברים שהכהן עושה בבגדי לבן ולא על דברים הנעשים ע''י איש עתי:

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: אָמַר קְרָא: ''יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר'', עַד מָתַי יְהֵא זָקוּק לִהְיוֹת חַי — עַד שְׁעַת מַתַּן דָּמִים שֶׁל חֲבֵירוֹ.

Traduction

The Sages of the house of Rabbi Yannai said that the verse states: ''But the goat, on which the lot fell for Azazel, shall be stood alive before the Lord, to make atonement over him, to send him away to Azazel into the wilderness'' (Leviticus 16:10). Until when must the scapegoat be alive? Until the blood of its counterpart is sprinkled, and if it dies before, the blood is disqualified.

Rachi non traduit

להיות חי. שלא ימות עד שעת מתן דמו של חבירו הא אם מת קודם לכן אין כפרת הדם כלום לכך צריך תשלומין ובלא הגרלה אי אפשר וזקוק לשנים וראשון ידחה דהכל מודין בשחוטין שנדחין:

Tossefoth non traduit

אמר רבי ינאי אמר קרא יעמד חי עד מתי זקוק לחיות עד שעת מתן דמו של חבירו. תימה לי אמאי לא מייתי ברייתא דלעיל דבפרק טרף בקלפי (יומא דף מ:) דקתני בהדיא הכי אליבא דר' יהודה ויש לומר דאי מההיא הוה אמינא אם מת קודם מתן דמי חבירו יביא אחר אבל לא ישפך ורבי ינאי אתי לאשמועינן דאף הדם ישפך:

תְּנַן הָתָם: בְּנֵי הָעִיר שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ, אִם נִתְרְמָה תְּרוּמָה — נִשְׁבָּעִין לְגִזְבָּרִין.

Traduction

We learned in a mishna there (Shekalim 2:1): If residents of a city sent their shekels to the Temple with a messenger, and the shekels were stolen or were lost along the way; if the funds were already collected, i.e., the coins for the new year’s offerings were taken from the chamber before the money was stolen, the messengers take an oath to the treasurers of the Temple that they did not unlawfully use the shekels, but that they were taken unbeknownst to them or by force. This is because once the necessary coins have been removed, all other coins that have been dedicated for this purpose are considered Temple property wherever they are, and their subsequent theft does not change that status. If the messengers take this oath, they are exempt from monetary liability.

Rachi non traduit

בני העיר ששלחו. ע''י שליח שקליהן לירושלים למקדש:

אם נתרמה תרומה. ג' קופות קודם שנודע שאבדו:

נשבעין. השלוחין שבועת שומרין לגזברין שהרי ההפסד להקדש שאין הבעלים חייבים לשקול עוד (דתנן) (כתובות דף קח.) תורמין על האבוד שלא נודע:

Tossefoth non traduit

נשבעים לגזברין. פרש''י דתנן תורמין על האבוד וכו' ובפרק הזהב (ב''מ דף נח.) פרש''י על האבוד שבא ליד שליח ואבד ולא נודע לבעלים קודם התרומה ועל הגבוי שהוא עדיין ביד שליח ולא אבד וקשה דאם כן הוה ליה זו ואין צריך לומר זו דכיון דתנא תורמין על האבוד שיש לו חלק אף על פי שאבד ולא יגיע לעולם ללשכה ואפילו הכי יש לו חלק בקופות כל שכן על הגבוי שסופו שיגיע ומפרש ר''י על האבוד שבא ללשכה ואבד קודם שנתרמה התרומה ולא מיבעי זה דכבר בא ללשכה אלא אפילו על הגבוי שבשעת התרומה היה ביד שליח ואפילו סופו נאבד ולא הגיע ללשכה ואותם שנים אין הבעלים חייבין באחריותו ועל העתיד לגבות שלא נתן עדיין לשליח והא דאמר בפ''ב דכתובות (דף קח.) המודר הנאה מחבירו שוקל שקלו דתנן תורמין על האבוד וכו' פירוש דלא קא מהני ליה מידי דבלאו הכי לא היה חייב לשקול מאבוד וגבוי מייתי דלא מחייב באחריותו אבל בעתיד לגבות לא איירי דכיון דחייב לשקול א''כ כששוקל לו שקלו קא מהני ליה:

וְאִם לָאו — נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר, וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן.

Traduction

And if the funds were not yet collected when these coins were stolen, the coins are still considered the property of those who dedicated them to the Temple, and therefore the messengers take an oath to the residents of the city, and the residents of the city donate other shekels to the Temple in their stead.

Rachi non traduit

ואם לאו. שלא נתרמה התרומה אין ההפסד להקדש אלא של בעלים לפיכך נשבעין לבני העיר:

נִמְצְאוּ אוֹ שֶׁהֶחְזִירוּם הַגַּנָּבִים — אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁקָלִים הֵם, וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה.

Traduction

If the shekels that were lost are found or the thieves returned them, both these and those are shekels, i.e., they remain sanctified, but they do not count toward the amount due the following year. The next year the members of that city must donate new shekels; they have not fulfilled the second year’s obligation by having given twice the previous year. Rabbi Yehuda says: They do count toward the following year.

Rachi non traduit

נמצאו. קאי אאבדו:

החזירום הגנבים. קאי אנגנבו:

ואין עולין להם. לבעלים וצריכין לשקול לשנה הבאה:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר רָבָא: קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה חוֹבוֹת שֶׁל שָׁנָה זוֹ קְרֵיבוֹת לְשָׁנָה הַבָּאָה.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? Rava said: Rabbi Yehuda holds that the obligations of this year are also brought the following year, and therefore it is possible to fulfill one’s obligation for the next year by using the shekels of this year.

Rachi non traduit

חובות של שנה זו. שהופרשו לחובת שנה זו:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן — כּוּלָּן יָמוּתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶם לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. אֲמַר לֵיהּ:

Traduction

Abaye raised an objection to this explanation. It was taught that if the bull and goat of Yom Kippur were lost and one designated others in their stead, and similarly if the goats which atone for a communal transgression of idol worship by instruction of the court were lost and he designated others in their stead, and the original animals were found, all the original animals should be left to die, and cannot be sacrificed at a later time. This is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say: They should be left to graze until they become unfit. Then they are sold, and the money received in their sale will go to the purchase of a public gift-offering, as a communal sin-offering is not left to die. According to Rabbi Yehuda, if the obligations of this year may be brought the following year, the bull and goat of Yom Kippur that were lost should be sacrificed the following year, and not left to die. Rava said to him:

Rachi non traduit

והפריש אחרים תחתיהן. ונמצאו הראשונים:

שעירי ע''ז. צבור שחטאו בע''ז בהוראת ב''ד מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת:

כולן ימותו. ולא אמרינן יקרבו לשנה הבאה:

Tossefoth non traduit

וכן שעירי ע''ז שאבדו. לא ידענא אמאי לא נקט נמי פר העלם דבר של צבור ונראה לי משום דלא פסיקא ליה דאיכא נמי פר העלם דבר של כהן משיח שטעה ועשה בהוראת עצמו דהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת ב''ד לצבור ובההוא לא הוי פליגי ר''א ור' שמעון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source